קורות חיים לתואר שני - איך מתמקדים?

 "אם אדם מתחיל עם ודאויות, הוא מסיים עם ספקות. אך אם תנוח דעתו להתחיל עם ספקות, הוא יסיים עם ודאויות"

-פרנסיס בייקון

ואחרי הפעם הקודמת שבה התחלת, שפכת את ליבך וחייך על הנייר, התחושה היא לעיתים של יותר בלאגן מאשר סדר. דברים רבים נראים לא מתאימים, אחרים נראים חשובים – אך כיצד ניתן לנסח אותם כך שיציגו אותנו כפי שאנו חפצים?? במילים אחרות, איך נעבור מהתפזרות להתמקדות, ונתחיל ליצור מסמך אחד קוהרנטי?

מסמך קורות החיים אמור לאחד בתוכו שאיפות שונות, ולעיתים מנוגדות. אנו מתיימרים לדחוס לעמודים מעטים אירועי חיים רבים, תחושות ורגשות, אך באופן מרווח שלא יציף את הקורא– הן ויזואלית והן רגשית; אנו מעוניינים להסביר מדוע אנחנו מתאימים ללימודי התואר השני, אך רוצים לעשות זאת בצניעות; עלינו להציג נקודות תורפה וקשיים שחווינו, אך לא באופן שיציג אותנו כחלשים וכחסרי יכולת התמודדות; אנחנו מהלכים על חבל דק שבין מודעות ויכולת התבוננות, לבין השתפכות וחשיפה מוגזמת. ההתלבטות היא גדולה.

 

איך נבחר מה יישאר ומה ייגנז?

1. מי נגד מי? ננסה להתחיל עם מילון מושגים קצר :

קורות חיים : לעיתים נקראים גם תיאור עצמי, או סיפור חיים. קורות החיים למגמות טיפוליות ויישומיות מהווים את המשימה המורכבת ביותר בשלב הגשת הבקשות. לכן, בפוסט הקרוב נעסוק בעיקר בסיפור החיים...

שאלון מובנה : בחלק מהמגמות באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת בן-גוריון, ובאוניברסיטת אריאל, נדרשים המועמדים למלא שאלון מובנה, במקום או בנוסף למסמך קורות החיים הפתוח. בשאלון זה מופיעות שאלות הנוגעות לאירועי חיים, נקודות שפל ופסגה, תכונות אופי, התנסויות בטיפול פסיכולוגי ועוד. אנו מאמינים כי אותה כתיבה ראשונית ואסוציאטיבית שעליה כתבנו בפוסט הקודם, בהחלט יכולה להעלות תכנים רלוונטיים למסמכים אלו, ובחלק מהשאלות קיימת חפיפה גדולה בין התכנים בשאלונים לתכנים שמהווים את ליבת התיאור העצמי. את התיאורים שהכנסנו באופן חופשי במסמך הפתוח, ננסה לשלב באופן מזדמן בשאלות המובנות והספציפיות, בכדי להצליח לתאר את עצמנו באופן שלם.


הצהרת כוונות : בחלק מהמוסדות ישנו טופס הצהרת כוונות מחקריות, או טופס ניסיון מחקרי. בטפסים מסוג אלה, תדרשו לפרט על הניסיון המחקרי שלכם, לעיתים באופן כללי, ולעיתים באופן מפורט – למשל כתיבת רעיון או הצעה שלכם למחקר או לעבודת גמר בתואר השני או בדוקטורט (רשות או חובה, בעברית או אפילו באנגלית, לא עלינו - כתלות במוסד). בהמשך לכך, אוניברסיטאות בר אילן וחיפה דורשות הצעת מחקר של ממש. חלק מהמועמדים מנסים לייצר הצעת מחקר מורכבת מאד או חדשה לחלוטין. ההמלצה שלנו - נסו ליצור הצעה פשוטה בתחום תוכן מוכר לכם ממעבדה שעבדתם בה או ממחקר שערכתם במסגרת סמינר, ולבסס אותה על המוכר לכם. מטרת ההצעה היא לשקף את החשיבה המחקרית שלכם ולהוות בסיס לראיון שעוסק באוריינטציה המחקרית שלכם, וככזו ההצעה יכולה להיות בכל תחום, ועדיף לא להסתבך יתר על המידה.

בחלק מהמגמות, מייחדים שאלון נפרד ממסמך קורות החיים הכללי, ובו יש לפרט את מכלול ההתנסויות הטרום-קליניות והתנסויות טיפוליות בשדה.      
 

2. משהו להתחיל איתו. כעת, צריך לבחור מסמך שאיתו נתחיל. למעשה, ניתן לבחור כאן בין שתי אסטרטגיות. נתחיל עם הנפוצה ביניהן- להתחיל עם קורות החיים של חיפה, שהוא המסמך הארוך בין השלושה, ונחשב כבעל האוריינטציה "הדינמית" ביותר. מדובר במסמך בן שלושה עמודים, שאין צורך לכלול בו ניסיון מהשדה (שמפורט בשאלון האישי הנפרד) או הצהרת כוונות מחקריות (שיש להגיש גם כן בנפרד). היתרון בשיטה זו הוא שבמסמך האב הזה כבר "יש את הכל", ולאחר מכן ניתן ליצור ממנו קורות חיים למוסדות אחרים. ההנחיות של כל מוסד, ובעיקר אורך המסמך המבוקש יסייעו להחליט – במה להתמקד, היכן כדאי לפרט, ואת מה יש לקצר. גישה זו מאפשרת להתחיל באופן חופשי ו"רחב" ומתוך כך לקצר תוך תהליך של התגבשות, עיבוד, וזיקוק הדברים המהותיים. לאחר יצירת המסמך הראשוני - מלאכת הניסוח והצמצום, מובילה את המשך התהליך.

סקר זריז ולא רשמי שעשינו, העלה שכאשר אנחנו כתבנו בעצמנו את קורות החיים, כמעט כולנו בחרנו בדרך זו. תהליכית נראה שיש בה משהו יותר נכון ויותר מתבקש. 

החיסרון בשיטה שכזו הוא שכאשר המסמך לחיפה כבר קיים, מאוד קשה לשנות אותו. כל קיצוץ כואב, כל שינוי מציק, וכל הזמן אנחנו מסתובבים בתחושה שעשינו נזק למסמך המקורי. הנטייה לקצץ "מעט" בכל משפט מהמסמך הארוך, עלולה לעיתים ליצור קורות חיים עמוסים, לא קוהרנטיים, או מקוטעים. במילים אחרות, ניסיון העבר מספר שלפעמים אנחנו נוטים "להתאהב" בקורות החיים הראשוניים, וקשה לנו מאד לחתוך מהם חוויות או פרטים. לכן, אסטרטגיה נוספת אומרת שניתן להתחיל דווקא מסיפור החיים הקצר יותר, ואחר כך להרחיבו. סיפורי חיים קצרים יחסית הם למשל אלה שנדרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו, ובאוניברסיטה העברית. לדרך זו עשוי להיות כמובן חיסרון אחר, מאחר שהיא מייצרת מסמך שלאחר מכן ההרחבה שלו עלולה ליצור תחושה מאולצת ולא טבעית. באותה מידה בדיוק, ניתן לנהוג לגבי הצהרת הכוונות - כלומר, לבחור שאלון הצהרת כוונות מחקריות בו נדרשת הצעת מחקר מפורטת יחסית, כמו באוניברסיטאות בר אילן וחיפה - ולהתחיל ממנו, ואז לתמצת את הרעיון ולשלבו במסמכים או בקורות החיים במגמות שדורשות פירוט מצומצם יותר בהיבט הכוונות המחקריות של המועמד.
 

3. דרישות ספציפיות. בשלב זה, בהנחה שאתם יושבים מול ערימת דפים בכתב צפוף, כדאי לבדוק מהן הדרישות הספציפיות למסמך שהגדירה כל מגמה אליה אתם חפצים להגיש מועמדות. יש הבדל רב בין מאפייני התוכן והצורה של קורות החיים בכל מגמה. חלק מהמגמות מגדירות באופן אמורפי את התוכן, וחלק באופן מפורט יותר. כמו כן, בחלק מהמסמכים תדרשו לנמק את הבחירה בתחום הספציפי - שיקומי, חברתי, קליני ועוד :

באוניברסיטה העברית, הדרישה לכל המגמות הינה זהה, ומדגישה התנסות מקצועית ומניעי הבחירה במגמה :
"יש לשים דגש על המניעים המקצועיים והאישיים שהביאו את המועמד לבחור ללמוד במגמה אליה הוא מבקש להתקבל, ומהם היעדים המקצועיים שלו. אנו מייחסים חשיבות רבה לציון התנסות מקצועית או התנסות הקרובה לעולם התוכן הנלמד במגמה. רצוי להרחיב בתחום זה בתיאור קורות החיים. אם אלמנטים בהתפתחותו האישית של המועמד רלוונטיים לבחירתו המקצועית, ניתן לציין אלמנטים אלה תוך הסבר כיצד הם מתקשרים לבחירתו המקצועית".

גם באוניברסיטה הפתוחה במגמה החברתית יש לצרף מסמך ממוקד יחסית, בן 300 מילים -
"..המתאר את הסיבות בגללן אתם מעוניינים ללמוד פסיכולוגיה חברתית וכן את המטרות והציפיות שלכם מהתכנית באוניברסיטה הפתוחה".                                                                                                               

במרכז הבינתחומי הרצליה, המועמדים למגמות הקליניות נדרשים לנסח מסמך המתייחס ל - 

 "..התנסויות אישיות ומקצועיות הקשורות לבחירה זו ותאר כיצד הן השפיעו על החלטתך להירשם לתכנית. אנא פרט/י תכונות אשר עשויות לעזור לך בתפקיד של פסיכולוג/ית קלינית לצד כאלו אשר עשויות להפריע לך. בכתיבת החיבור השתדל/י לתאר את עצמך, ומגוון התנסויותיך ותחומי העניין שלך, בניסיון לתת לוועדת הקבלה יכולת להכיר את האדם שעומד/ת מאחורי הבקשה".                                                                                                                                                                       

ואילו, באוניברסיטת חיפה, ההוראות שונות בתכלית  :

"בתיאור העצמי אנו מבקשים שתספר לנו על עצמך ועל חייך עד היום. אתה יכול לתאר את עצמך בכל דרך שנראית לך מתאימה. כך למשל תוכל לכלול נושאים כמו חוויות חשובות, אנשים משמעותיים עבורך, תחומי עניין, תכניות לעתיד, התלבטויות או כל דבר אחר אשר נראה לך שיעזור לנו להכירך. בחירת הנושאים ומידת הפירוט בכל תחום תלויה ברצונך".

באוניברסיטת תל אביב, נדרשים המועמדים למגמות הקליניות להתמקד ב –
"פרטים ביוגראפיים עיקריים ותיאור פעילויות שונות מחוץ למסגרת הלימודים (בתנועות הנוער, בצבא, וכו'), סקירה על ניסיון בתחום הקרוב למגמה הנבחרת, סיבת הבחירה במגמה זו ותכונות אישיות המצדיקות את הבחירה".
 

4. מאפיינים צורניים. גם הדרישות לגבי צורה וגודל היריעה שונות. באוניברסיטה העברית תדרשו לכתוב עד 500 מילים, עד 2 עמודים בגודל A4 מודפסים, ברווח כפול עם שוליים של 2.5 ס"מ מכל ארבעת צידי הדף; באקדמית - עד שני עמודים בגודל A4 מודפסים, בגופן 12 ARIEL ורווח של שורה וחצי; בחיפה – עד 3 עמודים ברווח כפול; בבינתחומי - עד 2 עמודים בגופן DAVID 12 ברווח בודד; ובתל אביב – 2-3 עמודים (גם כן ברווח כפול עם שוליים מוגדרים וגופן DAVID).

אז הגופן משתנה מ-DAVID ל-ARIEL, השוליים מתרחבים ומתהדקים, ובחלק מהמגמות - אין דרישות נוקשות או ברורות לאורך ולמאפייני המסמך - מה שמעלה את רמת החרדה עוד יותר (שאנחנו נבחר גופן בעצמנו?!). מעבר לדרישות הפורמאליות, חשוב להפעיל שיקול דעת, בעיקר במטרה שהמסמך שלנו לא ייראה צפוף ועמוס מדי מבחינה ויזואלית. 
 

5. עריכת הליבה והשלד. בשלב הזה, אנו כותבים קורות חיים ספציפיים, למשל – למגמה הרפואית במכללה האקדמית תל אביב-יפו, או למגמה החינוכית במרכז האקדמי פרס. ההנחיות לנגד עינינו. בנוסף, אם עד עכשיו כתבנו באופן חופשי, ואולי על דפים או מחברת – עכשיו כבר מומלץ לשבת מול מחשב ו-WORD.

ראשית, נעבור על המסמך המלא והאסוציאטיבי שכתבנו ו"נזקק" אותו. בעינינו, אפשר לעשות זאת בכמה שיטות : שיטה אחת היא לנפות דברים לא חשובים. לא חשובים = לא מרכזיים בחיינו, לא משמעותיים לנו רגשית, ולא עוזרים להכיר אותנו. דרך אחרת, היא לדרג את החוויות ואת ההתנסויות מהחשובים ביותר לפחות חשובים עבורנו. כמו כן, אפשר לצמצם בכמה סבבים, טיפין טיפין. בשלב זה, הניסוחים חשובים פחות. חשובה הבחירה בעיקר והשמטת התפל. חשוב המיקוד.

לדף הנקי במסמך שלנו נעביר אירועים חשובים, לאו דווקא מנוסחים עדיין.

רבות מהחוויות בסיפור החיים אינן MUST, אך גם לא מיותרות בהכרח. אם ניקח למשל קשר זוגי, ניתן לשלב או לחלופין להשמיט אותו על פי מרכזיותו, השפעתו על החיים שלנו, תובנות שהוא הותיר בנו. דוגמא נוספת יכולה להיות תיאור השירות הצבאי. אין הכרח לפרט כל שלב ותפקיד בשירות. עדיף לבחור חלקים שעיצבו אותנו או נחרטו בזיכרוננו. חוויה של רגע אחד בתיכון, בה ישב מישהו והבין משהו על חייו, יכולה להיות משמעותית יותר מאשר התנדבות או טיול בחו"ל. כאשר יש לכם התלבטות לגבי חוויה, או פרט בקורות החיים שלכם, נסו לשאלות את עצמכם – מדוע הפרט הזה חשוב לכם? מה הוא מלמד עליכם? מדוע בחרתם לספר דווקא אותו? זכרו - לעיתים עדיף לוותר על פרט מסוים, תקרית או משהו שתכננתם לספר, וכך להרוויח את ההזדמנות להרחיב באמת על עניין אחר. ולגבי מה שהשמטנו, ובחרנו לא לכלול בקורות החיים – גם הוא עשוי להיות משמעותי ולספר עלינו לא פחות ממה שהחלטנו להזכיר. 
 

6. כיצד לחבר ולשזור את מה שכתבנו לסיפור?
האם האירועים צריכים להופיע כרונולוגית או כרצף אסוציאטיבי?

על אלה ועוד ננסה להרחיב בפוסט הבא – כיצד עורכים פסקאות, ואיך שוזרים חוויות, פרטים ואמירות – לסיפור חיים אחד.

 

לפרטים נוספים ולהרשמה

המרכז הארצי קבע

תלמידי אופק מקבלים את הציונים הגבוהים ביותר במתא"ם
לדו״ח המרכז הארצי

מבחן מתאם לדוגמא

מבוסס על מתא״ם 2016
הבחן עכשיו
עיצוב אתרים ופיתוח - design-studio.co.il