תהליך הקבלה

ההרשמה לתואר שני בפסיכולוגיה מתבצעת בחלון זמן אחיד, בעת חופשת הסמסטר (נכון לתשע"ט, 2019: בין 20.1-20.2). במסגרת זאת, נדרשים המועמדים להעביר מסמכים שונים למוסדות הלימוד ביניהם קורות חיים (תיאור עצמי), שאלונים אישיים, הצהרת כוונות, המלצות, וציוני תואר וציון מתא"ם. חשוב להדגיש, כי המוסדות נמנעים רובם ככולם מהרשמה מאוחרת, וזאת בשל הביקוש הרב. 

בכדי לסייע בהתמודדות עם ההליך הבירוקרטי הכולל דרישות שונות בכל אחד ממוסדות הלימוד, בנה הצוות שלנו את הקובץ הידוע לשמצה "מורה הנבוכים להגשת מועמדות 2016". לקראת פתיחת חלון ההרשמה לשנת 2019, נבנה בימים אלה מורה הנבוכים העדכני.

 
המיון לתואר שני בפסיכולוגיה מתבצע במהלך מספר חודשים, כתלות במוסד הממיין, ולרוב מסתיים בחודש יוני. במהלכו ממיינים המוסדות הן על פי קריטריונים אוטומטיים לשם סינון (למשל, שיקלול ציוני המתא"ם והתואר) והן על פי קריטריונים סובייקטיביים, כגון קריאת קורות החיים של המועמדים. על סמך אלו, מזמנים המוסדות לראיונות אישיים, כאשר בחלק מן המוסדות קיימת פרוצדורה של ראיונות אישיים קבוצתיים, בהם נבחנים גם פרמטרים של דינמיקה קבוצתית. הזימונים לראיונות מתבצעים לרוב בחודשים אפריל, מאי ויוני.
 
הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה מתבצעת ב-4 ביולי, כאשר הודעות הקבלה נשלחות למייל בצורה מסונכרנת. בעבר התבצעה בשלושה סבבים, אולם החל משנת 2014, נכנסה לשימוש מערכת ממוחשבת בה נדרש כל מועמד לדרג את עדיפויותיו בחודש יוני, ובעזרתן המערכת מבצעת שיבוץ אוטומטי באמצעות אלגוריתם שמשקלל את העדפות המועמד ואת החלטת המגמות השונות בעניינו. בסופו של התהליך - מקבלים כל המועמדים בעת ובעונה אחת הודעת קבלה למגמה מסוימת, או דחייה. מערכת זו ביטלה את רשימות ההמתנה שהיו חלק מרכזי מן התהליך בשיטה הקודמת. גם במצב הדברים הנוכחי, ישנם ביטולים ושינויים בגינם חלק קטן מן המועמדים מקבל הודעות קבלה מאוחרות.

קורות חיים
מסמך קורות החיים מכונה לעיתים גם 'תיאור עצמי'. לעיתים נדרש גם מסמך הצהרת כוונות של המועמד, בפורמט אותו קובע כל מוסד באופן פרטני.
כתיבת קורות החיים הינו התהליך המרכזי מצד המועמד טרם הראיונות, שכן הוא תובע את המשאבים הרבים ביותר, הן בהיבט זמן ההשקעה והן בהיבט הנפשי.
השוני בדרישות המוסדות באות לידי ביטוי באופן מובהק ביותר בתחום זה. הדרישות מגוונות ומשתנות לגבי אורכו המבוקש של המסמך (הנע לרוב בין 2 ל-3 עמודים), אופן הכתיבה (חופשי לעומת מובנה), בדגשים (תהליכים, משברים והתפתחות אישית לעומת ניסיון טיפולי ותעסוקתי) ובעוד מגוון היבטים.

המלצות
המלצות שונות נדרשות כתנאי קבלה לכל המגמות בתואר שני, באופן גורף ע"י כל המוסדות. תוקף ההמלצות מוגדר ככזה שלא יחרוג מעבר ל-3 שנים, כאשר במוסדות ספורים ישנה נטייה להתייחס ביתר תוקף להמלצות מהשנתיים האחרונות. עם זאת, ישנם מקרים בהם מופעלת גמישות בעניין. סוג ראשון של המלצה הוא חוות דעת ממרצה / חבר סגל, לרוב בדרגת ד"ר ומעלה. אין קונצנזוס כי מרצה זה ייכלל על סגל החוג לפסיכולוגיה, אך מוסדות שונים מעודדים או מחייבים זאת. סוג שני של המלצה הוא חוות דעת מ"השדה", שניתנת מאיש מקצוע. הגדרת איש מקצוע נוטה להיות מעורפלת ומשתנה ממוסד למוסד. לא פעם, ההמלצה נכתבת בפועל ע"י איש מקצוע שאינו בהכרח פסיכולוג או עובד סוציאלי מוסמך, אך היה בקשר קרוב יותר עם המומלץ (למשל, מתמחה שהדריך את המועמד) אך ההמלצה נחתמת בסופו של דבר ע"י הממונה על המתמחה הנושא בתואר המתאים.

באופן כללי, נדרשת רמת הכרות בסיסית (ועדיף עמוקה יותר) עם הממליץ. לגבי המלצה אקדמית, ניתן להשיג שכזו ממרצה בסמינר, ממרצה בקורס שמספר התלמידים בו מצומצם (וגם אז רצוי להתבלט בו), או מאיש סגל אשר המועמד משמש אצלו כעוזר הוראה, עוזר מחקר או מתרגל. לגבי המלצה מה"שדה", קיים לעיתים קושי במוסדות אשר לא נוהגים להעניק המלצה לפני תום התנדבות הסטודנט במסגרתם. במקרים כאלה, התנדבות שבוצעה שנה קודם לכן, או במקביל עשויה לפתור את הבעיה. לרוב, המוסדות בהם לא ניתנת המלצה לפני תום ההתנדבות נוהגים להצהיר על כך מראש.  

למותר לציין, כי אם קיימים מספר ממליצים אפשריים, רצוי לבקש חוות דעת מהאדם שמכיר את המועמד בצורה הנרחבת ביותר, ושהסיכוי שיכתוב חוות דעת חיובית הוא הגדול ביותר. שיקול זה גובר פעמים רבות על דרגתו או עמדתו הארגונית של הממליץ.

מתא"ם
מידע על בחינת המתא"ם ניתן למצוא באתר שלנו. לפרטים, לחץ כאן.

 

ראיונות

"ראיונות קבלה" הינם שם כולל שניתן להליך שכולל פרוצדורות שונות, כתלות במוסד, במגמה ובשלב במיון. לא בכל המוסדות מתקיימים כל סוגי הראיון המפורטים להלן, וכן הסדר ושיטת ההתייחסות אליהם משתנים.

ראיון אישי : מועמד עשוי להיות מזומן לאחד עד שלושה ראיונות שכאלה. אורך הראיונות משתנה ונע בין עשרים דקות לשעה. הראיון מתבצע לרוב במוסד המזמן, במשרדו של המראיין, בהנחה שהוא נמנה על סגל המוסד. במקרים אחרים, מתבצע הראיון בקליניקה הפרטית של המראיין, כאשר מדובר במרצה מן החוץ (נפוץ יחסית באוניברסיטת חיפה). ברוב המכריע של המקרים, פרטי המראיין ידועים מראש ונמסרים באמצעות מזכירות החוג.

ראיון קבוצתי : ראיון קבוצתי כולל מספר מועמדים, לרוב בין 6 ל-12. נהוג להתייחס לפחות לקבוצות הגדולות יותר כאל מפגשי "דינאמיקה קבוצתית" (כמו במכללה האקדמית, למשל). ככלל, נמשכים ראיונות אלה כשעה. נהוג שלאחר הראיונות הקבוצתיים מתקיימות שיחות אישיות עם המועמדים.

מרכז הערכה : המושג מכיל בתוכו הליך ממיין, שבו מזומנים מועמדים רבים, ומבצעים ראיונות, דינאמיקות ומשימות בקבוצות בגדלים משתנים, אליהם הם מוקצים לפי שיטה מוסדרת. דוגמא לכך, היא מרכז הערכה, שבו בהתאם למשימה או לשלב, מתנהלים המועמדים החל מזוגות, ועד לקבוצות של 8, 12 ואף לקבוצת כל המזומנים (דוגמא מתוך יום ההערכה של אוניברסיטת ת"א).

 

לפרטים נוספים ולהרשמה

המרכז הארצי קבע

תלמידי אופק מקבלים את הציונים הגבוהים ביותר במתא"ם
לדו״ח המרכז הארצי

מבחן מתאם לדוגמא

מבוסס על מתא״ם 2016
הבחן עכשיו
עיצוב אתרים ופיתוח - design-studio.co.il