- מהו תוקפה של בחינת המתא"ם?
"בשנת 2021, הוארך תוקף הבחינה משלוש שנים לחמש, באופן רשמי".
- האם כדאי לגשת לבחינה בשנה השנייה או השלישית?
"תלוי.
מי שמעוניין ללמוד תואר שני ברצף מוכרח לעשות את המבחן בסוף שנה ב'. גם טריות החומר הסטטיסטי ואינטנסיביות הקריאה באנגלית מהווים יתרון מסוים לכך שסוף שנה ב' הוא הזמן האולטימטיבי. אחרים טוענים כי העומס הגדול בשנה ב' עלול דווקא לשבש את הלימודים למתא"ם, בעיקר בשנים של שביתות או גלישה של מועדי ב' לתקופת הקיץ ולכן ממליצים לדחות אותו לסוף התואר. לבסוף, על הבחירה להיות מותאמת אישית לחיים ולמערכת השיקולים של כל אחד ואחד. נסו לשאול את עצמכם - איך צפוי להיראות הקיץ שלכם?.. אגב, סטודנטים הלומדים בפתוחה ובחוג לאחר תואר, תכניות בהם קורסי הליבה בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר אינם מסודרים כמו במסלולים אחרים, מוזמנים להתייעץ עם מדריך שלנו בעניין עיתוי הבחינה".
- האם כדאי לגשת למבחן פעם אחת "בשביל להבין את הרעיון" ואז לעשות את המבחן שוב?
"בתכל'ס - לא. הרי השאיפה של כולם היא לעשות את המתא"ם פעם אחת, ורק 15% מהסטודנטים ניגשים יותר מפעם אחת. המתא"ם דורש זמן, אנרגיה וכסף, ויש דרכים טובות יותר להתכונן אליו מאשר לגשת אליו על עיוור. בקורס אנחנו עורכים 5 סימולציות בתנאים אמיתיים לגמרי, שמהוות חזרה גנרלית ליום הבחינה".
- האם החומר בסטטיסטיקה למבחן מתא"ם זהה לחומר בתואר?
"המרכז הארצי עושה מאמץ לנסח את המבחן בצורה שתמנע יתרון יחסי של הלומדים במוסד זה או אחר. אף על פי כן, הלמידה למתא"ם כוללת דגשים שונים, כלומר נושאים מסויימים אינם נכללים, בעוד אחרים מקבלים משקל רב יותר. מבחינת רמת הקושי, ניתן לומר שעבור רוב הנבחנים מבחן מתא"ם מהווה מבחן קשה ומאתגר יותר מהמבחנים אליהם התרגלו במהלך התואר".
- איזה מהציונים הוא הקובע במקרה של ביצוע המתא"ם פעמיים?
"הגבוה מבין השניים. עם זאת, ראוי להדגיש כי חלק מהמוסדות מטילים על המועמד את האחריות ליידע אותם איזה מועד הוא הרלוונטי, ואם לאו – יתייחסו לציון האחרון כברירת מחדל".
- מהו המשקל של בחינת מתא"ם בתהליך הקבלה לתואר השני?
"במסגרת תהליך הקבלה לתואר שני, נמנעים המוסדות מלפרסם נוסחת שקלול מפורטת. יחד עם זאת, מחויבות כל האוניברסיטאות לעשות שימוש בבחינת מתא"ם ככלי מיוני. כמעט כל המוסדות מבצעים סינון ראשוני באמצעות ציון מתא"ם, כאשר ציון הסף הנדרש נע לרוב בין 90 ל-110. מעבר לכך, בניגוד למגמה שחלה בציוני התואר, שכיום אין בהם חשיבות מעבר לסף המינימאלי, מדרגים רוב המוסדות את רשימת המועמדים הסופית שלהם בין השאר ע"י ציוני מתא"ם".
- האם מתייחסים אחרת לציון בכל אחד מפרקי המבחן במהלך תהליך הקבלה לתואר השני?
"עד היום, לא הצהיר אף מוסד על התחשבות אוטונומית כלשהי באחד מציוני הפרקים בבחינה, ואף על פי שהמועמד מתבקש לספק צילום של ספח הציון בו מופיעים ציוני הגלם, לא נראה כי נתונים אלה נבדקים".
- האם שאלות הבחינה חסויות?
"בהחלט. באתר המרכז הארצי מופיעות שבעה בחינות לדוגמא, נראה שחלק מהבחינות מותאמות ברמת הקושי ועומדת בקריטריונים של המבחן עצמו. מדריכי אופק ניגשים בכל שנה לבחינת מתא"ם על מנת להתחקות אחר שינויים ומגמות במבנה הבחינה ותכניה".
- מהו החלק החשוב ביותר בלמידה?
"מעבר להיבט התיאורטי, הכולל סטטיסטיקה ושיטות מחקר, וטקסטים מדעיים באנגלית, ישנה חשיבות גדולה להכנה מנטאלית. התנסות בבחינות באורך זהה, בתנאים תואמים ובשעות דומות למבחן האמת הן נדבך חשוב בהכנה זאת. גם את תקופת הלמידה של כחודשיים וחצי לפני הבחינה אנחנו מתכננים כך שכל אחד יוכל להגיע בשיא כוחותיו, ולא מותש".
- מהי משמעות העובדה שהמבחן "יחסי"?
"היחסיות במבחן היא בעלת השלכות משמעותיות. בניגוד לפסיכומטרי, בו הציונים יציבים ומשוקללים בנוסחא של ממוצעי השנים האחרונות, בבחינת מתא"ם יש תנודות חזקות יחסית. מספיק להתבונן בטבלת האחוזונים המתפרסמת כל שנה-שנתיים בכדי להבין שהתפלגות הציונים משתנה לא מעט (תוך שמירה על ממוצע וס"ת קבועים). משמעות היחסיות במבחן מתא"ם היא שהביצועים שלך נמדדים מול ביצועיהם של האחרים ויחסיות זו היא שקובעת את הציון".
יש לך עוד שאלות על הבחינה? כתבו לנו ונשמח לענות.
