פרק הסטטיסטיקה היה במבנה דומה לזה שאנו מכירים: 21 שאלות מרובות ברירה, שני אשכולות (3 שאלות בכל אחד) ושלוש ביקורות מחקר. משך הזמן הכולל היה 100 דקות.
הפרק כולו היה ברמת קושי בינונית-גבוהה, ובפילוח שאלות סטנדרטי: שאלות הגונות בסיסיות ומוכרות שדרשו מחשבה יחסית ישירה (לדוגמה השוואה בין מבחן z למבחן t), שאלות מאתגרות שדרשו חשיבה ומהלך פיתרון מורכב יותר ושאלות ברמת קושי גבוהה במיוחד שהיו יצירתיות ומאתגרות. בלטו במיוחד שתי שאלות קשות בהסתברות, שהופיעו באופן חריג בסוף פרק השאלות הבדידות.
בבחינה הופיעו שני אשכולות מחקר. תיאור המחקרים בשניהם היה מרובה מלל, והדבר יצר אתגר בהקשר של שמירה על מסגרת זמנים.
האשכול הראשון עסק בהשפעה של שינה והימצאות בחופשה על הביצוע במטלות קשב. מערך המחקר היה של ניתוח שונות דו-גורמי קלאסי, והיו 3 השערות מחקר.
השאלות התאפיינו במבנה מוכר של זיהוי מערך מחקר, זיהוי אפקטים ושיטות מחקר.
האשכול השני עסק בתיקוף של שאלון חרדה שכלל בחלקו פריטים הפוכים. לצד שאלה בשיטות מחקר הוא כלל גם שתי שאלות בקשר סטטיסטי.
החלק של ביקורות המחקר כלל 3 ביקורות, שהיו ברמה די גבוהה.
פילוח שאלות לפני נושאים:
תיאורית - 2
הסתברות - 2
קשר סטטיסטי - 7
היסקית - 5
ניתוח שונות - 6
שיטות מחקר - 3 + 3 ביקורות מחקר
שאלות אינטגרטיביות- 2
הפרק כלל 40 שאלות (מתוכן 3 שאלות ידע כללי) על פני שלושה טקסטים, וזמן הפיתרון הכולל היה 145 דקות. היו שני טקסטים מחקריים ואחד תיאורטי, ובכולם הופיעו מספרי שורות ותתי כותרות.
הטקסט הראשון (פסיכולוגיה חברתית) עסק בהבדלים מגדריים בתפיסת העצמי של נבדקים.
בטקסט הוצגו שלושה ניסויים והשאלות היו בחלקן כאלה שדרשו הסרה ובחלקן שאלות ישירות על הכתוב. העבודה לאורך הטקסט דרשה ניהול יעיל וקבלת החלטות מבחינת מידת ההתעמקות בכל אחד מהניסויים, כדי לשמור על משאבי זמן וקשב.
הטקסט השני (פסיכולוגיה קוגניטיבית) בחן הטיות בעיבוד גירויים, והיה הטקסט המסובך היותר בפרק.
בטקסט הופיעו שני ניסויים והאתגר המשמעותי בו היה מול ההליך שהיה ארוך, מסורבל וקשה להבנה. כמו כן נערכו ניתוחים סטטיסטיים רבים והיה קושי להבחין בין התוצאות המשמעותיות לבין התוצאות השוליות.
כל אלה הקשו מאד לזקק את המהות ואת הנרטיב המחקרי, ובהתאם היה קושי לענות על שאלות, אפילו על השאלות הפשוטות יותר שהופיעו בפרק.
הטקסט השלישי (פסיכולוגיה התפתחותית) עסק בקשר שבין יכולת רפלקטיבית ודפוס ההתקשרות, ולצד המודל התיאורטי גם הוצגו תימוכין מחקריים בתחום.
בטקסט הופיע מודל תיאורטי ומחקרים שתומכים ברעיונות שהובאו, ועל-אף היותו טקסט תיאורטי הופיעו בו לא מעט שאלות בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר. האתגרים המשמעותיים שעלו מול הטקסט הזה היו הקריאה המרובה שהצריך והמיקום שלו בפרק.